קצת על עצמי

נעים מאוד 🙂 שמי נטלי להבי, בת 38. נשואה לנימרוד ואמא לנדב (בן 11), לנעמה (בת 8) וליערה (בת 3.5). אני דולה (בפרישה מוקדמת אך לא סופית), מדריכת הכנה ללידה והורות ראשונית ומדריכת התעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה (מכון וינגייט). בעלת B.Sc. בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה ו- B.A.בביולוגיה (שניהם מהטכניון), ו- M. Sc. במדעי החיים (מכון ויצמן למדע). במשך שנתיים ריכזתי את הקורס להכשרת תומכות לידה (דולות) ומדריכות הכנה ללידה והורות ראשונית במכללה האקדמית בוינגייט.במהלך ההריון הראשון שלי התקרבתי מאוד לכל נושא ההריון והלידה. הייתי אז באמצע עבודתי לתואר שני במכון ויצמן, ולכן הסתפקתי בקריאה ובחינה של כל "חומר הריוני" שעבר תחתי. אז גם התוודעתי לפורום "הריון ולידה" בתפוז, שאחר כך גם הצטרפתי לניהולו.הלידה הראשונה שלי היתה מאוד חוויתית ו"הולידה" בי גם את הרצון לחלוק את הידע ואפשרות העצמת החוויה עם הריוניות נוספות. התקופה הראשונה של ההורות הבהירה לי, שגם בנושא ההורות הראשונית יש צורך בהכנה מוקדמת. אחרי שסיימתי את התואר השני במדעי החיים התפנתי ללימודים מסודרים של נושא ההכנה ללידה וההורות הראשונית במכון וינגייט. את לימודי שילבתי עם לימודי התעמלות לנשים בהריון ואחרי לידה, כיוון שבנוסף למוכנות הנפשית ללידה, חשובה גם המוכנות הגופנית. לתפיסתי, חיזוק נכון של הגוף תוך שימוש בתנועה והרגלי נשימה עוזרים להתמודדות בלידה והנם חיוניים גם בהתמודדות עם העומס של ההריון ובשיקום הגוף לאחר הלידה.לאחר שהצטרפתי למספר לידות, הבנתי שליווי ותמיכה בלידה מביאים תועלת ליולדת ולבן זוגה, וגורמים לי סיפוק רב. לכן השלמתי בוינגייט את לימודי כדולה – תומכת לידה, ומאז ליוויתי לידות רבות ומצאתי בכך סיפוק רב. מאז שאני אמא לשלושה, הלוגיסטיקה הכרוכה ביציאה מהבית לצורך ליווי לידה מכבידה מדיי, ולכן לעת עתה, הפסקתי ללוות לידות. עשיתי עם עצמי חושבים, והגעתי למסקנה שאני צריכה למצוא עיסוק חדש. כזה שיאפשר לי לעבוד עם אנשים, ולהשפיע על חייהם בצורה חיובית, מבלי לפגוע במשפחה שלי, באמהות שלי, בהורות שלי כפי שאני אוהבת לממש אותה. לצערי, שוק העבודה בארץ מאוד תובעני מבחינת היקפי המשרה ושעות העבודה, והמשמעות של "לצאת לעבוד" ברב המקרים, הנה לוותר על שעות רבות עם הילדים, ולמעשה, לראות אותם בעיקר בסוף היום או בסוף השבוע. את המחיר הזה משלמים הורים רבים בארץ, ויחד איתם, משלמים את המחיר גם הילדים, וגם החברה כולה. אז החלטתי לפנות למקצוע ההוראה. כעת אני בשלבי סיום של מסלול הסבת אקדמאים בבית ברל. בשנה"ל הבאה אתחיל ללמד מדעים במשרה חלקית בחטיבת ביניים. על מנת שאוכל גם להיות עם הילדים שלי בשעות אחר הצהריים (ולא רק בשעות הערב), וגם להשפיע על חינוך הילדים בארץ. אני עוד לא יודעת אם זו המשרה לה אני מייחלת, אבל זו התחנה הבאה שלי. אמנם כבר איני "דולה בתפקיד" מזה כארבע שנים, אך עדין פעמים רבות (א)נשים פונות אלי ומספרות עד כמה נעזרו באתר שלי, http://www.yoldot.com . לכן, החלטתי לשמור אותו באוויר, "כשירות לציבור". מקווה שימשיך לשמש ולעזור לנשים רבות.